ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של תריסי אלומיניום לתחילת המאה ה-20 כאשר האלומיניום התגלה לראשונה כחומר קל משקל, עמיד ועמיד בפני קורוזיה. באותה תקופה נעשה שימוש באלומיניום בעיקר בתעשיות מטוסים צבאיים, תחבורה ובנייה.
בשנות ה-50, תריסי אלומיניום הפכו פופולריים בשל החוזק, הרבגוניות והיכולת שלהם להציע הגנה מפני פגעי מזג האוויר. הם החליפו במהירות את תריסי העץ המסורתיים, שהיו מועדים להתעוות, להירקב ולהיסדק.
תריסי אלומיניום מוקדמים נצבעו לעתים קרובות בצבע אחד, אך ככל שגדל הביקוש לאפשרויות דקורטיביות יותר, יצרנים החלו לפתח גימורים בעלי מרקם שדמה לגרגירי עץ, טיח או אבן. גימורים אלו, בשילוב עם החוזק והעמידות של האלומיניום, הפכו את התריסים לבחירה פופולרית הן למגורים והן לנכסים מסחריים.
במהלך שנות ה-70 וה-80, התרחב השימוש בתריסי אלומיניום וכלל הגנה מפני הוריקן באזורים המועדים לסופות טרופיות והוריקנים. תריסים אלו תוכננו לעמוד בפני רוחות חזקות, פסולת מעופפת וגשמים כבדים, ונבדקו כדי לעמוד בחוקי בנייה מחמירים.
כיום, תריסי אלומיניום ממשיכים להציע מגוון יתרונות לבעלי בתים ובעלי עסקים, לרבות עמידות, אבטחה, יעילות אנרגטית, פרטיות והפחתת רעש. הם זמינים במגוון סגנונות, צבעים וגימורים, מה שהופך אותם לתוספת צדדית ואטרקטיבית לכל נכס.
לסיכום, ההיסטוריה של תריסי האלומיניום קשורה קשר הדוק להתפתחות האלומיניום כחומר רב תכליתי במאה ה-20. מהתפתחותם המוקדמת כתחליף לתריסי עץ מסורתיים, ועד לשימוש בהגנה מפני הוריקן ובעיצוב עכשווי, הפכו תריסי אלומיניום לבחירה מתמשכת ופופולרית עבור נכסים מכל הסוגים.
